<h1>חוקות הדיינים סימן קס"ט</h1>
<h2>דף עט:</h2>
השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר כל הדרך ואם מצא השוכר למי שישכור אותה לו עד מקום שפסק עם בעל הספינה הוא של השוכר ויש לבעל הספינה תרעומת, וכן אם מכר לו כל הסחורה שבספינה לאיש א' בחצי הדרך וירד הוא ועלה הלוקח נוטל שכר חצי הדרך מן הראשון ושכר החצי מן האחרון ויש לבעל הספינה על השוכר הראשון תרעומת מפני שגורם לו לסבול איש אחר שעדיין (לו) [לא] הורגל בו וכן בכל כיוצא בזה כך מפורש בפ' השוכר את האומנים וכתב ר"מ ז"ל בהלכות שכירות בפ"ה [ה"ה] וז"ל מכאן אני אומר שהמשכיר בית לחבירו עד זמן קצוב ורצה השוכר להשכיר את הבית לאחד עד סוף זמנו משכיר לאחרים שהם כמנין בני ביתו אם היו ד' לא ישכור לה' שלא אחז"ל [לעיל ל"ו ע"א] אין השוכר רשאי להשכיר אלא במטלטלין שהרי הוא אומר אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר וכן אני אומר אם א"ל בעל הבית למה תטרח ותשכיר את ביתי לאחרים אם לא תרצה לעמוד בו צא והניחו ואתה פטור משכירות אינו יכול להשכירו לאחרים שזה בא למנוע טוב מבעליו עד שאתה משכירו לאחרים הנח לו ביתו ויש מי שהורה שאינו יכול להשכיר כלל ויתן שכרו עד סוף זמנו ולא יראה לי שזה דין אמת עכ"ל ומענין השוכר את הבהמה והשוכר את הפועלים ושיעור המשאוי כמה יש לו לשאת את הבהמה או האדם ואם שינה שוכר ממה שא"ל בעל הבהמה או אם חזר בו הפועל מלעשות מלאכתו או אם חזר בו בעל הבית ואם מכר פרה לחבירו או בהמה אחרת ומצא בו מומין כ"ז תמצא מפורש במציעא בפרק השוכר את האומנים.
